החלטה
1.לפניי מספר בקשות, שרובן ככולן נוגעות לשאלה האם בוצעה המצאה כדין למשיב 2, באמצעות מסירת כתבי בי-דין למשרד עו"ד רוזנברג.
2.בקליפת האגוז ייאמר שעניינה של התובענה בסכסוך בין בעלי מניות: המבקש והמשיב 2 (מר אלפר), אשר מחזיקים במניות בחברה, היא המשיבה 1. במסגרת הסכסוך נתבקש פסק דין הצהרתי על פיו כל החיובים בגין מיסים עירוניים, אגרות והיטלים אשר חויב בהם המבקש, יחולו על המשיבה 1 ולחילופין על בעלי המניות, על פי יחס ההחזקות ביניהם.
3.מר אלפר לא התגונן בפני התובענה, אם כי הוגש כתב תשובה מטעם החברה, המיוצגת על ידי עו"ד רוזנברג. במסגרת הישיבה הראשונה שנערכה בתאריך 2.11.2010 ציין עו"ד רוזנברג שהוא מייצג את החברה בלבד ואינו מייצג את מר אלפר [פר' עמ' 4, ש' 8-10], זולת קבלת מסמכים מתיק ההוצאה לפועל שנוקטת כנגד מר אלפר עיריית נס ציונה.
4.לנוכח המחלוקת שנתגלעה באותו דיון, הוריתי למבקש להגיש בקשה מתאימה בכתב בדבר קיומה של המצאה כדין. דא עקא, מר אלפר לא הגיב לבקשה ועל כן קבעתי שהמצאה שבוצעה אצל עו"ד רוזנברג הייתה המצאה כדין. לאחר מתן ההחלטה, הוגשה בקשה מצד עו"ד רוזנברג ובה טען שהבקשה להכיר בהמצאה לא הומצאה כדין למשיב 2. יתר על כן, הוסיף עו"ד רוזנברג, שאין לו כל סמכות לקבל כתבי בית דין בשמו של משיב 2 והדגיש שההרשאה שניתנה לו הינה הרשאה מוגבלת בלבד.
5.בנסיבות אלה, הוריתי לעו"ד רוזנברג לפעול בהתאם לתקנה 201, היינו להגיש בקשה לביטול החלטה שניתנה במעמד צד אחד [החלטה מיום 3.2.2011].
6.בהתאם לכך, הוגשה בקשה לביטול החלטה מצד מר אלפר המיוצג על ידי עו"ד מירלמן, עו"ד מירלמן הציג ייפוי כוח מוגבל מיום 3.3.2011, שעניינו מתן הרשאה מוגבלת לדיון בענייני ההמצאה בלבד.
בבקשה זו, אשר נתמכה בתצהירו של עו"ד רוזנברג, נטען שהבקשה להכיר בהמצאה לא נמסרה כלל למשיב 2. על כן, קמה עילה לביטול ההחלטה שניתנה במעמד צד אחד. לגופו של עניין נטען בבקשה, שעו"ד רוזנברג אינו מורשה לניהול עסקיו של המשיב 2 וכן הוא פועל מכוח ייפוי כוח מוגבל. משכך, אין לראות במשרדו של עו"ד רוזנברג כמען להמצאת מסמכים למשיב 2.
7.הצדדים השלימו את טענותיהם בכתב ובישיבת קדם המשפט שנערכה בתאריך 14.3.2011, אפשרתי לצדדים להשלים את טענותיהם בעל פה. לאחר מועד הדיון נטלו לעצמם הצדדים את החירות להמשיך ולהגיש לבית המשפט בקשות ומסמכים שונים.
8.לאחר שעיינתי בטענות הצדדים על צרופותיהם ועל מנת ליתן למשיב 2 את יומו בבית המשפט, אני רואה לנכון להורות על ביטול החלטתי מיום 19.12.2010 ולדון בבקשה לאישור ההמצאה דה-נובו.
9.הכלל הוא, שאין מניעה בהגבלת ייפוי כוח שנותן לקוח לעורך דינו, כך שתישלל סמכותו לקבל כתבי בית דין בעבורו [בש"א 33/87 אוסטפלד נ' בהירי, פ"ד מד (3), 221 (1987)]. יחד עם זאת, עניינה של הלכה זו נוגע לגבי המצאה לידי עו"ד לפי תקנה 477 לתקנות סדר הדין האזרחי.
10.אפשרות אחרת של המצאה לבעל דין, הינה מכוח תקנה 482 לתקנות סדר הדין האזרחי: המצאה למורשה בהנהלת עסקים. במקרה כזה, קובעת התקנה, שניתן להמציא את התובענה למנהל או למורשה העוסק אותה שעה בעצמו מטעם האדם בהנהלת העסק או העבודה באותו איזור שיפוט.
11.ההלכה המרכזית לגבי תקנה זו ניתנה במסגרת רע"א 39/89 ג'נרל אלקטריק נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ, פ"ד מב(4) 762 (1989)]. באותה הלכה נקבע, שהתקנה חלה גם לגבי נתבעים הנמצאים מחוץ לתחום השיפוט של מדינת ישראל ובתנאי שהמורשה בניהול העסקים נמצא בישראל.
12.לאחרונה, נקבע על ידי בית המשפט העליון (כב' השופט גרוניס) בזו הלשון:
"לסיכום נקודה זו נאמר כי השאלה המרכזית לעניין תקנה 482 היא אינטנסיביות הקשר בין הגורם לו הומצא כתב בי-דין לבין הנתבע. האינטנסיביות צריכה להיות ברמה כזו שניתן להניח כי הגורם שנמצא בארץ יביא לידיעתו של הנתבע שבחו"ל את דבר הגשתה של התובענה ואת תוכנה".
[רע"א 8957/09 אוזן נ' קיובי (ט.פ.), סעיף 4 לפסק הדין (2011)].
12.בענייננו, שוכנעתי שעו"ד רוזנברג משמש כ"מורשה", לצורך קבלת כתבי בי-דין בעבור מר אלפר.
13.כבר בישיבת קדם המשפט הראשונה התברר שעו"ד רוזנברג מייצג את מר אלפר בהליכים משפטיים אחרים, לגבי חיובי מיסים עירוניים המתנהלים בלשכת ההוצאה לפועל. ממצא זו עולה מדברי עו"ד רוזנברג עצמו במהלך הדיון.
14.יתר על כן, כעולה מייפוי הכוח המוגבל שצורף לבקשה לביטול החלטה, נודע למר אלפר שמתנהל נגדו הליך בבית המשפט השלום בראשון לציון וכן נודע לו דבר ההחלטה, על פיה המסירה שבוצעה למשרדי של עו"ד רוזנברג הינה מסירה כדין. ממצא זה עולה מייפוי הכוח שניתן בתאריך 3.3.2011 על ידי מר ג'והן אלפר ושם מינה את עו"ד אריאל מילרמן כבא כוחו לצורך ההליכים בבית המשפט השלום בראשון לציון לעניין ביטול ההחלטה בדבר ההמצאה:
POWER OF ATTORNEY"